29th יונ2014

שילוב משחקים בשיעור ולמידה משמעותית

by יעל חקשוריאן

אני רוצה לשתף אתכם בחוויות שלי מהשתלמות בנושא שילוב משחקים בחינוך שהעברתי בשנה שעברה (תשע"ד) בפסג"ה הרצליה.

ההשתלמות, בשמה המקצועי נקראה: בין למידה משחקית ללמידה פרויקטנטית – למידה בדרך החקר בתחומי הדעת והיתה מיועדת למורי יסודי.

מטרות ההשתלמות

1. להכיר משחקים ומשחקים דיגיטליים ומאפייניהם במדיות השונות
2. להכיר כלים קיימים לפיתוח משחקים ושלבים בפיתוח משחק מחשב
3. להכיר וליישם אלמנטים של התמשחקות (Gamification) בחינוך.
4. להכיר וליישם הערה חלופית בחינוך.

במילים אחרות, המטרה שלי בהשתלמות היתה להכיר למורים דרכים לשלב משחקים בחינוך (לאו דווקא משחקים דיגיטליים).

אחד מהקווים שהנחו אותי הוא שהשיעורים יתנהלו כמו שאני מצפה מהמורים שינהלו שיעור בכיתה: לשלב כלים ממדיות שונות ומשחקים, לשתף חוויות, להתנסות בעצמם בפיתוח משחק, להעלות תוצרים לסביבה משותפת ולקבל משוב לא רק מהמרצה אלא גם מיתר חברי הכיתה.

נכון, קשה ב-10 מפגשים לשלב הכל, אבל אני חושבת שהצלחתי להעביר את החוויה ובעיקר את הלמידה תוך עשייה.

תוצרים

כל המשתתפים בהשתלמות פיתחו משחק (בזוגות), שיחקו אותו עם התלמידים בכיתה והעלו חוויות, תמונות וסרטונים של הפעילות עם התלמידים בכיתה במפגש האחרון שלנו.

לכל משחק היתה מטרה פדגוגית – שהשתלבה עם התכנים שאותם מלמדים המשתלמים ומטרה משחקית – זאת שצריך להשיג כדי לנצח במשחק.

חלק מהתוצרים הוצגו במושב הפוסטרים במהלך כנס תקשוב של מחוז תל-אביב שהתקיים בחודש אפריל בתל-אביב.

הנה 3 דוגמאות של תוצרים שפותחו במהלך ההשתלמות:

 

המשחק מפתח הל"ב – פיתוח משחק ע"י כלי קיים (תוכנת Scratch)

שם המשחק: "פותחים את הל"ב" – ערכי מפתח הל"ב לכיתות א'-ג' משחק מסלול מוחשב
שם המפתחים: דלית תרשיש ומיכל אמסלם. בית ספר אלון הרצליה.
קהל היעד: תלמידי כיתות א'-ג' החשופים לתכנית של מפתח הל"ב
מטרה משחקית: לצבור מספר גבוה של אייקונים של מפתח הל"ב
מטרה פדגוגית: לקדם שיח על ערכי מפתח הל"ב" ולהתנסות ביישום
כלי הפיתוח : תכנת scratch – תכנה חינמית ליצירת סיפורים משחקים ואנימציות .

המשחק דומה למשחקי לוח, אך משחקים בו באמצעות המחשב

מפתח הלב

 

כיתת האלופים – שילוב גיימיפיקציה בכיתה

שם המשחק: כיתת האלופים
שם המפתחים: ליאת אלטר שמש
מטרה משחקית: צבירת "נקודות טובות". צבירה אישית וצבירה כיתתית
מטרה פדגוגית: עיצוב התנהגות ועידוד שיתופי פעולה בין ילדי הכיתה להצלחה כיתתית.
קהל יעד: תלמידי הכיתות הגבוהות ביסודי ( ד' -ו' )
כלי פיתוח : classdojo.com

כיתת האלופים

 

משחק לגו לקידום הבנה מתמטית – שימוש בכלי קיים 

שם המשחק: לגו של כרום
שם המפתחים: עדית לימונד ונירה מעברי
מטרה משחקית: לבנות בלגו קובייה או תיבה לחשב את שטח הפנים, את שטח הפאות ואת שטח הקובייה הבנה מתמטית של שטח קובייה.
מטרה פדגוגית : הבנה מתמטית של שטח קובייה
כלי פיתוח: שימוש בכלי קיים לגו של כרום

lego

פירוט של התוצרים ומידע נוסף .

24th ספט2013

משחקים בלפתח משחק

by יעל חקשוריאן

בפוסט זה תקציר ההרצאה שהעברתי בכנס משחקים וחינוך שהתקיים במרכז חמד"ע בתל-אביב, ביום שני 23/9/2013 – משחקים בלפתח משחק.

15 דברים שלומדים כשמפתחים משחק בכיתה

  1. מציאת רעיון למשחק – איך חושבים על רעיון למשחק? האם אפשר ליצור רעיון למשחק חדש ממשחק ישן?
  2. בניית סיפור ודמויות – איך הופכים את הרעיון לסיפור? לכל משחק יש סיפור, לכל דמות במשחק יש שם, וסיפור רקע.
  3. תכנון המשחק: תכנון סכמטי של שלבים, איך מתבצע מעבר בין השלבים? האם כאשר נפסלים חוזרים להתחלה או לנקודת הפסילה? ואולי לנקודת מעבר אחרת?
  4. כתיבת מסמך אפיון – תכנון מפורט של כל שלבי הפרויקט. כדי להצליח בפרויקט חשוב מאוד שהמסך הזה ילווה אותנו בהמשך. אפשר לשנות אותו תוך כדי עבודה על הפרויקט. המסמך צריך להיות מפורט עד לפרטים הקטנים ביותר – מה קורה בלחיצה על עכבר או על מקלדת בכל שלב, כמה נקודות נוספות לכל בונוס, או איך מאבדים חיים.
  5. במה אני טוב? חשוב לתת לתלמיד להבין ולהחליט מה הצד החזק שלו ולתת לו להתמקצע בתחום הזה. בתחילת השנה מקבלים התלמידים משימות בכל התחומים: גרפיקה, תכנות, כתיבה, ניהול וכו', כדי שיוכלו להתנסות בתחומים השונים ולהחליט במה הם חזקים.
  6. עבודה בצוות – עם מי כדאי להקים צוות, ולמה עדיף לבחור מישהו שהוא שונה ממני?
  7. ניהול דיון – הצגת הרעיון למשחק מול חברי הצוות ומול הכתה
  8. משוב יעיל – איך לתת משוב בצורה בונה? למה חשוב להתחיל במשוב חיובי, וכמה הערות לתת?
  9. התנהלות בסביבה ממוחשבת – איך להתנהל ברשת, שיתוף קבצים, שמירה וגיבוי ועבודה קבוצתית ברשת.
  10. ויתורים ופשרות – עבודה בצוות מחייבת פשרות, קבלת החלטה על ויתורים בפרויקט כדי לעמוד בזמן.
  11. חלוקת משאבים – חלוקה של משאבים חומריים, כמו מחשב וחלוקה של משאבים כמו זמן וידע עם חברי הצוות וצוותים אחרים.
  12. עזרה הדדית – שיתוף ועזרה בתוך הקבוצה, עזרה לצוותים אחרים.
  13. בדיקות –  כתיבת מסמך בדיקות, בדיקת משחק של צוות אחר, לפי מסמך הבדיקות שהכינו.
  14. הפקת פרויקט – איך לשווק את המשחק, איך להכין מצגת / הצגה של הפרויקט
  15. הצגה  מול קהל – איך להציג מול קהל, איך לעמוד בזמן המוקצה להצגת הפרויקט.

איך ליישם את הנושאים האלו במקצועות אחרים?

• תנו לתלמידים לבחור נושא אחד מתוך כמה נושאים (במשימה בודדת, או בפרויקט מלא)
• תנו לתלמידים מגוון משימות המאפשרות להם התבטאות בדרכים שונות: כתיבה, הצגה, יצירה, הפקה וכו'.
• תנו משימות קבוצתיות
• החליפו תפקידים – אפשרו לתלמיד/צוות להעביר נושא 5-10 דקות בכל שיעור
• נהלו דיון כיתתי, תוך שיתוף כל התלמידים בדיון
• אפשרו משוב הדדי, לפי כללי מתן משוב יעיל.

אני מצרפת את המצגת להורדה (820kb).

12th פבר2013

גיימיפיקציה בחינוך

by יעל חקשוריאן

אני רוצה לשתף אתכם בהרצאה שהעברתי לאחרונה בנושא של שילוב גיימיפקציה (התמשחקות) בחינוך. ההרצאה היתה למובילי תקשוב בבתי ספר בתל-אביב, אך יכולה לעניין כל מורה שרוצה לשלב גיימיפקציה בחינוך ועיקריה מפורטים בפוסט זה.

ראשית חשוב להבהיר, התמשחקות היא שילוב של אלמנטים משחקיים ולא שילוב של משחק. בעבר כתבתי על שילוב התמשחקות בחינוך, תוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן.

בפוסט זה, אמנה את האלמנטים המשחקיים ואציג להם מקבילות שניתן ליישם בחינוך.

מטרות גיימיפיקציה

עידוד פעילות שגרתית
הפיכת פעילות משעממת לפעילות מהנה
השפעה על התנהגות
עידוד השתתפות קהל / תלמידים

 

יתרונות גיימיפיקציה

השפעה על קבוצות גדולות, ביצוע פעילות קבוצתית
השפעה על משתמשים ייחודיים – מתאים לסוגים שונים של משתמשים
זמני פעילות ארוכים
פופולאריות גבוהה
נאמנות – מי שנהנה יחזור לבצע פעילות

 

משחק = כיף. למה זה כיף?

הנה כמה דוגמאות למאפיינים שקיימים במשחק, אבל לא קיימים בחיי היומיום.

במשחק ניתנים משובים על פעילות השחקן באופן רציף (ולא פעם במחצית, או פעם בשנה) השחקן מרגיש: אני טוב!
במשחק ניתן מידע על פעילות כללית במשחק  (גם זו שלא מתבצעת ע"י השחקן) השחקן מרגיש: אני לא לבד!
במשחק אפשר לבחור דמות או ייצוג גרפי לדמות (Avatar) – שינוי ייצוג חזותי (פורים לא רק פעם בשנה)
במשחק כמעט כל פעילות מתוגמלת – בונוסים, נקודות, מטבעות, שלבים, רמות
במשחק קיימים חיים/פסילות – השחקן מרגיש שיש לו הזדמנות נוספת לבצע את אותה פעולה, להשתפר.

 סוגי שחקנים לפי מבחן ברטל

ריצ'אר ברטל הוא חוקר משחקים שחקר שחקני MMO (משחקי רשת מרובי משתתפים) ולפי תוצאות המחקר שלו קבע שישנם 4 סוגי שחקנים:

חוקרים (Explorers) – נהנים לגלות סביבות חדשות ומאפיינים חדשים.
הישגיים (Achievers) – נהנים מהניקוד ומהמשוב המתקבל במהלך החוויה.
חברתיים (Socializers) – נהנים מהמשחק המשותף ומחבריהם למשחק.
רוצחים (Killers) – נהנים מעצם הניצחון ותחושת האדרנלין.
לכל אחד מדמויות אב אלו יש העדפות אחרות והם מפיקים הנאה מסוגי תמריצים שונים. חלקם יפיקו את מירב ההנאה מאלמנט של תחרות ועימות לעומת אחרים שייהנו מאלמנטים של שיתוף פעולה והתקדמות חברתית מאפיינים אלו אינם מתארים 4 סוגים שונים של שחקנים, אלא 4 מאפייני אישיות. על פי המקובל על מתכנני ומפתחי משחקים, ההנחה היא שבכל אדם יש קצת מכל הארבעה אך במינונים שונים.

אני הקבלתי בין סוגי השחקנים לסוגי תלמידים ומצאתי הרבה מן המשותף.

השוואה בין סוגי שחקנים לסוגי תלמידים

חוקר – המטרה: חקירת אזורים, מפות, מקומות סודיים
מאפיינים:
מעדיף משחקים ללא הגבלת זמן או מרחב
מחפש למצוא מקומות חדשים גם אם נמצא לבד
אוהב למצוא באגים ו/או באגים "שתולים"

עכשיו חשבו על התלמידים שלכם בכיתה, בוודאי יש בינהם כאלו שאוהבים פעילויות חדשות שמתבצעות מחוץ לכיתה, בוודאי יש בינהם תלמיד ש"מחפש את המורה" ושמח לתקן אותו כשהוא עושה טעות. אלו התלמידים מסוג חוקרים.

הישגי – המטרה: להשיג דברים
מאפיינים:
מעדיף להשיג נקודות, ציוד, רמות מאשר לשחק במשחק
רוצה להיות בראש טבלת ההישגים
יחזור שוב על אותו שלב כדי לשפר תוצאה

אלו תלמידים הנהנים מהניקוד ומהמשוב המתקבל במהלך החוויה. אותם תלמידים שיגשו שוב למבחן כדי לתקן את הציון מ-99 ל- 100, כדי להיות בראש הטבלה.

קילר/הורג – מטרה: להיות הילד הרע
מעדיף תחרות ומלחמה עם שחקנים אחרים
בונה כדי להרוס
מעדיף שיפחדו ממנו מאשר יאהבו אותו

אלו תלמידים הנהנים מעצם הניצחון ותחושת האדרנלין

חברתי – המטרה: ליצור קשרים עם אחרים
המשחק הוא כלי ליצירת אינטראקציה
מעדיף משחקים מרובי משתתפים
משתף מידע ומתקשר עם שחקנים אחרים

אלו תלמידים הנהנים מהמשחק המשותף ומחבריהם למשחק. למעשה רוב השחקנים הם מהסוג החברתי, בערך 80%.
יתר השחקנים נחלקים כך:
10%~ מסוג הישגי,
10%~ מסוג חוקר
פחות מ- 1%~ מסוג קילר/הורג

 

אלו אלמנטים משחקיים אפשר ליישם בחינוך?

  • משוב שוטף על פעילות – לכל שחקן על כל פעילות (לא לחכות למחצית או למבחן כדי לתת הערכה או משוב). הקפידו לתת הערכה (מילולית ולאו דווקא מספרית) על תרגילים, עבודות.
  • הזנת פעילות – מראים לשחקן מה קורה במערכת – התלמיד צריך לדעת כל הזמן מה מתוכנן ומה צפוי. רצוי לפרסם סילבוס ותכנית לימודים מפורטת (תוכלו לצפות בתכנית המלאה בקישור זה).
  • טבלת הישגים – מעקב ביצועים לעומת אחרים. אני מפרסמת באתר טבלת הישגים/טבלת אלופים, אך היא פתוחה לצפייה רק לתלמידים.
  • בחירת דמות, פרופיל משתמש. הדרך הפשוטה ביותר, היא לתת מדי פעם לתלמידים להעביר הרצאה בנושא מסוים, כך הוא הופך מתלמיד למורה. כמובן אפשר גם לקיים שיעורים בצורת דיונים ולא כהרצאה חד צדדית, גם כך משנים את תפקיד התלמיד מ"מקבל ידע" ל-"משתף/יוצר ידע".

 עוד אלמנטים משחקיים שיוצרים חווית משחק מהנה

יצירת חוויה ייחודית – לקבוצה מסוימת/מוגבלת – ניתן ליצור ע"י חלוקת משימות שונה לקבוצות שונות של תלמידים
שיתוף פעולה חברתי – ניתן ליצור ע"י עבודות צוות – יצירת עבודות בקבוצות או בזוגות
יצירת חוויה מוגבלת בזמן – להגדיר פעילות (רצוי קבוצתית) לזמן קצוב כחלק מהשיעור (10 דקות סיעור מוחות או כתיבת דוח משותף)
ספירה לאחור – יוצר קצת מתח ולחץ, אבל מעודד להשיג מטרה שאחרת לא היתה מושגב בזמן. אני אוהבת להשתמש בשעון ספירה לאחור שמוצג בגדול – וכולם רואים אותו. ניתן להשתמש בתוכנה פשוטה שתוכלו להתקין במחשב ולהציג על הקיר – Zoomit.
יש אלמנטים נוספים, כמו הגרלות, ארוחה חינם (על כל 9 – ה10 חינם), תוכלו לשלב אותם לפי הבנתכם, בין אם בפעילות יחידנית או בפעילות קבוצתית.

 

סוגי בונוסים וניקוד

קיימים סוגים רבים של בונוסים וניקוד, וככל שתשתמשו ביותר, כך תעלו את רמת ההנאה. הניקוד והבונוסים יכולים להיות על עבודות, פעילות, התנהגות וכו'.
אני הגדרתי למשל, שכל מי שמגיע בזמן לשעור – מקבל בונוס מסוים. אם רוצים להשתמש באלמנט של קומבו (כלומר רצף פעולות) אפשר להגדיר שמי שמגיע 3 פעמים ברציפות לשיעור בזמן יקבל בונוס שהוא יותר גדול מ- 3.

בונוס בעקרון, הוא סוג של פרסים מעבר לניקוד הרגיל. אפשר לתת בונוס על:
השלמה של סדרה
ביצוע משימות נוספות
קומבו (רצף פעולות ללא הפסקה)
פעולה ספציפית
מזל

איך ליצור התמשחקות בשיעור

חשבו כמו מפתח משחקים!

  • צרו סיפור מעניין – אפשר ליצור סיפור שיימשך על כמה שעורים / לאורך סמסטר, או סיפור ייחודי לכל שיעור.

איך יוצרים סיפור מעניין?
גם סיפור פשוט יכול להיות מעניין אם לא תגלו את הכל מיד בהתחלה. צרו מתח, מסתורין, הוסיפו הומור. גם אם מספרים סיפור שמוכר לכולם, אבל לא מגלים את שמות הדמויות, נוצר מצב בו אנשים מתחילים לנחש במי מדובר ויוצרים עניין.

 

  • רמות קושי ושלבים – חלקו את המשימות לשלבים, תנו לתלמידים אפשרות לעבור משלב אחד לאחר, להשתפר.

 

אפשר לראות את התכנית שהכנתי עבור התלמידים שלי בשנה זו – איך לתכנן את הסילבוס כשלבים.

 

  • משוב על כל פעילות – כמו שהזכרתי כבר, המשוב חיוני בכל שלב, לא לחכות לתעודה או למבחן כדי לתת משוב ויותר מכך – לתת משוב חיובי ולא רק משוב שלילי.
  • בונוסים – צ'פרו את התלמידים שלכם בבונוסים!

 

עוד אלמנטים שאני משלבת בשיעורים שלי, מדי פעם אני כותבת על כך באתר, או בדף הפייסבוק.

  • מי רוצה להיות מיליונר – במקום מבחן/מבדק
  • משחק – הרצאה על משחקים ברשתות חברתיות
  • משחק מי הדמות – התלמידים צריכים לנחש מי הדמות, במקום שאני אציג אותה, רק ע"י מתן רמזים.
  • לתת לתלמידים להעביר חלק מהשיעור
  • הכנת מצגות, הכנת פרויקט סיום
  • עבודה בקבוצות,
  • עזרה מבוגרים – תלמידים של שנים קודמות
  • צילום התלמידים, למידה מצפייה בעצמם.

את המצגת המלאה של ההרצאה ניתן להוריד מכאן

31st אוג2012

משחקולוגיה דורות תשעג

by יעל חקשוריאן

 

משחקולוגיה – הוראות משחק:

 

בכל שלב ניתן לצבור עד 15 מטבעות כסף כבונוסים, לא ניתן לדלג על שלבים

בונוסים (למחצית):  5 מטבעות כסף = 1 מטבע זהב

  • הגשה בזמן (עד יום רביעי ב- 20:00) – 5 מטבעות כסף
  • השתתפות בדיונים – 5 מטבעות כסף
  • הגעה בזמן לשיעורים – 5 מטבעות כסף

 לצפייה בתכנית המלאה ובטבלת המשימות

 

תוכנות להורדה:

Game Maker

Paint.Net

אהבתם את הפוסט? אל תשכחו לעשות לייק

17th אפר2012

שימוש במשחקי מחשב בתכנית הלימודים

by יעל חקשוריאן

סקר חינוך דיגיטלי* שבדק בין היתר את עמדת התלמידים לגבי משחקי מחשב ושילובם בתכנית הלימודים מצא שרוב התלמידים היו רוצים לשלב משחקי מחשב כחלק מהפעילות הלימודית.

למעלה ממחצית התלמידים הגדירו את בית הספר במתכונתו הנוכחית כלא רלוונטי.

ההגדרה של התלמידים כי ביה"ס אינו רלוונטי, נובעת כמובן מעוד פערים טכנולוגים הקיימים בין הסביבה בה אנו חיים לסביבה בה מתקיימת פעילות חינוכית כמו: קריאה/חיפוש מידע, צפייה ויצירה של סרטונים, ניהול קשרים חברתיים ועוד, אולם אני אתמקד במשחקי מחשב.

אם אתם  חושבים לעצמכם עכשיו, ברור שתלמידים ירצו לשלב משחקי מחשב בתכנית הלימודים. שאלו את עצמכם למה? ואיך שילוב משחקי מחשב יכול לתרום לפעילות הלימודית?

לפני שאפרט את דעתי  על השאלות האלו, אצטט תחילה עוד כמה ממצאים מהסקר. (הסקר בוצע בינואר 2010 באמצעות מכון טלסקר בקרב מדגם ארצי ומיצג של 300 תלמידים הלומדים בכיתות יא-יב)

שימוש במשחקי מחשב כחלק מהפעילות הלימודית

רוב התלמידים ציינו יתרונות רבים בשימוש במשחקי וידאו או במשחקי רשת כחלק קבוע מהפעילות הלימודית הרגילה בכיתה ובבית:

81% סבורים כי בדרך זו הם ייהנו יותר מהלמידה.
80% סבורים שבדרך זו יהיה מעניין יותר לתרגל בעיות.
73% חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר להבין רעיונות מורכבים.
70% מאמינים כי בדרך זו הם יוכלו לקבל משוב מיידי על התקדמותם בלימודים ועל תוצאות המאמץ שהם משקיעים בפתרון בעיות.
70% חושבים שבדרך זו הם יוכלו להיות מעורבים יותר בנושא הנלמד.
67% מאמינים שבדרך זו הם ילמדו יותר על הנושא הנלמד.
66% חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר לקשר בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.
59% מהתלמידים הציעו סימולציות ומשחקים לימודיים ברשת כדי לתרום לסביבת הלמידה.

האם אנחנו לא רוצים שהתלמידים ייהנו יותר בזמן שהם לומדים? האם אנחנו לא רוצים שהם יהיו מעורבים יותר בנושא שנלמד? שיהיה להם קל יותר?

אך כך, למה לא משלבים משחקי מחשב בתכנית הלימודים?

ככל שהאמצעים לצריכת מדיה הולכים ומתרבים, והופכים לנגישים יותר, זמינים וניידים יותר, כך עולה משך הזמן שאנחנו כחברה וילדים בפרט משקיעים בתכני המדיה השונים ובמשחקי מחשב במיוחד.
אנחנו יוצרים יותר תכנים שהם משחקים לאמצעי המדיה השונים (סמרטפונים, טאבלטים, מחשבים אישיים/ניידים וקונסולות משחקים), צורכים יותר משחקים ומשקיעים יותר במשחקים. (האמריקאים מוציאים $ 25.3B מדי שנה על משחקי וידאו!)

כמה זמן ילדים משקיעים במשחקי מחשב?

לפי סקר של קרן קייזר בארה"ב שהתפרסם ב-20 בינואר 2010 ושנערך בקרב ילדים בגילאים 8-18 נמצא שילדים משקיעים כשעה ו-13 דקות ביום על משחקי מחשב. (שזה 24 דקות יותר ממה שנמצא בסקר קודם שנערך ב-2004)

Total media exposure

מדי פעם מתפרסמים מחקרים המעידים על כך שמשחקי מחשב משפרים מיומנויות. אחד מהם – משחקי פעולה משפרים קבלת החלטות עליו כתבתי בעבר.

אם כך, למה ברוב בתי הספר לא נעשה שימוש במשחקי מחשב כחלק מתכנית הלימודים?  למה אנחנו לא מדברים אל הילדים בשפתם? למה אנחנו לא משתמשים באותה טכנולוגיה שהם ואנחנו משתמשים בה בחיי היומיום גם בתכנית הלימודים?

נכון, כדי לשלב משחקי מחשב בסביבה הלימודית צריך אמצעים טכנולוגים, צריך הבנה והכרה של הטכנולוגיה ושל תחום משחקי מחשב, צריך לשנות את צורת הלמידה הישנה וזה מצריך גם שינוי של תכנית הלימודים עצמה.

לא פשוט אבל, אם כל זה לא יקרה בהקדם, הפער בין הסביבה הביתית לסביבה הלימודית רק ילך ויגדל ויתרום למצב בו בית הספר לא רלוונטי.

 

איך לשלב משחקי מחשב בחינוך?

איך בכל זאת אפשר לשלב משחקי מחשב בחינוך? אחת הדרכים עליה כתבתי היא התמשחקות. כלומר, שילוב אלמנטים וחוקים של משחקי מחשב בתכנית הלימודים.

דרך נוספת היא ללמד את הנושא של פיתוח משחקים בתכנית הלימודים, תוך התנסות בפיתוח משחק והכרת השלבים ביצירה ופרסום של משחק מחשב.

בחטיבת ביניים ע"ש מ. דורות בראשון לציון, לומדים פיתוח משחקי מחשב כחלק מתכנית הלימודים. התכנית מקיפה את כל מה שקשור בפיתוח משחק מחשב, החל מהעלאת הרעיון למשחק, איך להעביר את הרעיון למסמך אפיון, איך לבנות את המשחק מבחינה רעיונית ותכנית, למשל כמה שלבים יהיו, באיזה סדר יופיעו האלמנטים השונים, מה גורם לפסילה, או איבוד חיים, איך משפיע אוביקט אחד על אחר וכו'.

במהלך השנה אנחנו מיישמים את כל מה שלמדנו באמצעות תוכנת Game Maker כאשר בסוף השנה כולם מציגים פרויקט גמר שפותח באמצעות התוכנה.

אני מאמינה, שבכך אנחנו משיגים את הנושאים עליהם דיברו התלמידים בסקר: הנאה מהלמידה, עניין בתרגול, הבנת נושאים מורכבים ומעורבות בנושא הנלמד, אך לא פחות מכך – קישור בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.

 

שחר עוז, סוקר בבלוג שלו ברוח לומדת – עיצוב הדרכה אינטראקטיבית כלים ומשחקים להעשרת הסביבה הלימודית – מומלץ ביותר לכל מי שרוצה ליצור סביבה המשלבת משחקים בלמידה.

 

*סקר חינוך דיגיטלי  – מחקר משותף למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת – המרכז הבינתחומי הרצליה, התפרסם בפברואר 2010.

אהבתם את הפוסט? עשו לייק

11th ינו2012

שילוב משחקי מחשב בחינוך

by יעל חקשוריאן

באי-כנס משחקים בחסות GameIS שהתקיים בדצמבר, שחר עוז ואני, בהשתתפות הקהל דיברנו על שילוב משחקים בחינוך, השפעות, לקחים ותובנות.

שחר סיכם את הנושאים שעלו בדיון בבלוג שלו ואתם מוזמנים לקרוא גם על האירוע וגם על המסקנות שעלו במהלך הדיון.

אני ארחיב כאן על אחד הנושאים שהעלתי בדיון והוא שלא כל שיעור חייב להיות משחק, אפשר לשלב אלמנטים וחוקים של משחקים בשיעור רגיל וכך להפוך אותו ואת ההתנהלות סביבו למהנה יותר. זה נקרא – התמשחקות.

אחת הדוגמאות שהצגתי בדיון היא טבלת האלופים. בכל שיעור אני נותנת לתלמידים משימה כלשהי (ללא קשר לשיעורים/משימות לבית) והיא משימת רשות. מי שרוצה – מוזמן לעשות אותה ובכך להבטיח את מקומו בטבלת האלופים. אין הגבלה של נכנסים לטבלה, אבל הסדר נקבע לפי זמן שליחת המשימה ורמת ביצוע.

את הטבלה אני מציגה בתחילת כל שיעור לכל התלמידים. לטבלה אני מוסיפה לפעמים בונוס מיוחד למי שמוסיף למשימה שיפורים שלא ביקשתי כלל. (גרפיקה, סאונד, דמויות או יכולות נוספות). משימה יכולה להתבצע ע"י תלמיד אחד, בזוגות ואפילו בשלשות. איך שנוח להם, איך שהם רוצים.

בכיתה שלי השנה 26 תלמידים ומדי שבוע עולה מספר האלופים בטבלת האלופים. בשבוע האחרון נכנסו לטבלה 22 אלופים!

דוגמא נוספת לשילוב אלמנטים של משחק באירוע אחר, היא הרצאה שהעברתי בנושא משחקים ברשתות חברתיות. את ההרצאה הזו העברתי גם בפורום מנמ"רים ברשויות מקומיות וגם לתלמידים בכיתה שלי.

מה מיוחד בהרצאה? היא התנהלה כמו משחק והרי לפניכם החוקים כפי שהוצגו לקהל/משתתפים:

חוקי המשחק

ההשתתפות של הקהל במהלך ההרצאה היתה ערה ומהנה, גם בשבילי וגם בשבילם. אני חייבת לציין כאן, שהתלמידים שלי הביסו אותי בצורה מוחצת, לעומת המשתתפים מפורום המנהלים. אבל כבר אמרתי קודם, יש לי כיתה של אלופים!

מעוניינים לשמוע את ההרצאה של משחקים ברשתות חברתיות? פנו אלי באמצעות האתר.

אהבתם את הפוסט? אל תשכחו לעשות לייק