06th ינו2015

משחק כחזרה על החומר

by יעל חקשוריאן

במסגרת קורס "משחקי רשת ורשתות חברתיות"* נתבקשנו לפתח תהליך למידה משולב משחק, ליישם אותו בבית ספר ולבצע מחקר מלווה לתהליך.

בפיתוח המשחק שיתואר בהמשך, חשבנו על דרך בה נגרום לתלמידים להפוך את תהליך החזרה על חומר שנלמד לפעילות מהנה, בה יוכלו לא רק לשנן את החומר, אלא ליהנות מהתהליך, להיות שותפים לפעילות ולעבוד בצוות עם חבריהם לכיתה. כמו כן, רצינו פתרון שיתן מענה לשונות בין התלמידים בכיתה ויחזק ויעודד  את התלמידים.

הנושא הפדגוגי הנלמד הוא גיאוגרפיה לכיתה ה' – ארצות הים התיכון.

בחרנו במשחק "מי רוצה להיות מליונר", כיוון שהוא הכי דומה במבנה, מבחינתנו, למבחן רב-ברירתי. הוא כולל שאלה אחת, עם ארבע תשובות שרק אחת מהן נכונה. ההכנות לפני המשחק יהיו למעשה התהליך בו תתבצע חזרה על כל החומר הנלמד.

מעבר לכך שרצינו לקיים פעילות שבה ישתתפו כל התלמידים, רצינו גם ליצור תבנית משחק שניתן יהיה לשכפל אותה לנושאים אחרים, ולמעשה לאפשר למורים אחרים למחזר את השימוש בה. לכן בחרנו בפיתוח שמבוסס על פלטפורמה של מצגת Power Point.

millioner

התאמות ושינויים

כיוון שמדובר בפעילות המתוכננת להתבצע במהלך השיעורים בכיתה, מצאנו לנכון לבצע כמה התאמות ושינויים במשחק המקורי.

ראשית, לבטל את האלמנט של צבירת הכסף. שנית, כדי לשתף כמה שיותר תלמידים וליצור משחק תחרותי, החלטנו להפוך את המשחק להתמודדות של קבוצות, אחת מול השנייה.

כל קבוצה מקבלת 10 שאלות (סה"כ במשחק 20 שאלות), כאשר לכל שאלה יש 4 תשובות – אחת נכונה.

עזרות: 50:50, קהל. שימוש בקהל – הצבעה כיתתית באמצעות QR code שמוביל לשאלה ב- Socrative. למעשה בכך שילבנו משחק בתוך משחק.

millioner2

סוגיות בפיתוח הרעיון

אחת השאלות שעלתה בתהליך הפיתוח היתה מי יפתח את המשחק – מורים או תלמידים? למרות הרצון לשתף את התלמידים בכל התהליך, החלטנו לפתח את המשחק בעמנו. מה שהכריע את הכף, היה הרצון ליצור תבנית למשחק שניתן יהיה לשתף עם מורים אחרים ולעשות בה שימוש חוזר.

 

שיתוף התלמידים בעשייה

כדי לשתף את כל התלמידים, החלטנו שהפעילות תתבצע לאורך שני שיעורים, כאשר בשיעור הראשון, השיעור המקדים, התלמידים יכתבו בעצמם את השאלות למשחק. כלומר, החלוקה לקבוצות תתבצע כבר בשיעור הראשון וכל קבוצה תכתוב 10 שאלות עבור הקבוצה השנייה.

בין שני השיעורים, המורה יבדוק את השאלות ברמה הפדגוגית ויטמיע אותן במצגת.

התוצר – המשחק מי רוצה להיות מליונר.

לטובת חברינו לכיתה, ולטובת מורים אחרים אנחנו משתפים את התבנית של המשחק – כל שנותר לכם לעשות, זה להחליף את השאלות.
נשמח לשמוע את חוות דעתכם על התהליך וההתנסות במשחק. שתפו ותעשו לנו לייק 🙂

קובץ המשחק להורדה (650kb)

* הקורס נלמד במסגרת לימודי תואר שני בחינוך – תקשוב בהוראה, מרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה, בהנחיית צביה אלגלי.

צוות הפיתוח: אסנת טבצ'ניק, נטע לב, יעל חקשוריאן

24th ספט2013

משחקים בלפתח משחק

by יעל חקשוריאן

בפוסט זה תקציר ההרצאה שהעברתי בכנס משחקים וחינוך שהתקיים במרכז חמד"ע בתל-אביב, ביום שני 23/9/2013 – משחקים בלפתח משחק.

15 דברים שלומדים כשמפתחים משחק בכיתה

  1. מציאת רעיון למשחק – איך חושבים על רעיון למשחק? האם אפשר ליצור רעיון למשחק חדש ממשחק ישן?
  2. בניית סיפור ודמויות – איך הופכים את הרעיון לסיפור? לכל משחק יש סיפור, לכל דמות במשחק יש שם, וסיפור רקע.
  3. תכנון המשחק: תכנון סכמטי של שלבים, איך מתבצע מעבר בין השלבים? האם כאשר נפסלים חוזרים להתחלה או לנקודת הפסילה? ואולי לנקודת מעבר אחרת?
  4. כתיבת מסמך אפיון – תכנון מפורט של כל שלבי הפרויקט. כדי להצליח בפרויקט חשוב מאוד שהמסך הזה ילווה אותנו בהמשך. אפשר לשנות אותו תוך כדי עבודה על הפרויקט. המסמך צריך להיות מפורט עד לפרטים הקטנים ביותר – מה קורה בלחיצה על עכבר או על מקלדת בכל שלב, כמה נקודות נוספות לכל בונוס, או איך מאבדים חיים.
  5. במה אני טוב? חשוב לתת לתלמיד להבין ולהחליט מה הצד החזק שלו ולתת לו להתמקצע בתחום הזה. בתחילת השנה מקבלים התלמידים משימות בכל התחומים: גרפיקה, תכנות, כתיבה, ניהול וכו', כדי שיוכלו להתנסות בתחומים השונים ולהחליט במה הם חזקים.
  6. עבודה בצוות – עם מי כדאי להקים צוות, ולמה עדיף לבחור מישהו שהוא שונה ממני?
  7. ניהול דיון – הצגת הרעיון למשחק מול חברי הצוות ומול הכתה
  8. משוב יעיל – איך לתת משוב בצורה בונה? למה חשוב להתחיל במשוב חיובי, וכמה הערות לתת?
  9. התנהלות בסביבה ממוחשבת – איך להתנהל ברשת, שיתוף קבצים, שמירה וגיבוי ועבודה קבוצתית ברשת.
  10. ויתורים ופשרות – עבודה בצוות מחייבת פשרות, קבלת החלטה על ויתורים בפרויקט כדי לעמוד בזמן.
  11. חלוקת משאבים – חלוקה של משאבים חומריים, כמו מחשב וחלוקה של משאבים כמו זמן וידע עם חברי הצוות וצוותים אחרים.
  12. עזרה הדדית – שיתוף ועזרה בתוך הקבוצה, עזרה לצוותים אחרים.
  13. בדיקות –  כתיבת מסמך בדיקות, בדיקת משחק של צוות אחר, לפי מסמך הבדיקות שהכינו.
  14. הפקת פרויקט – איך לשווק את המשחק, איך להכין מצגת / הצגה של הפרויקט
  15. הצגה  מול קהל – איך להציג מול קהל, איך לעמוד בזמן המוקצה להצגת הפרויקט.

איך ליישם את הנושאים האלו במקצועות אחרים?

• תנו לתלמידים לבחור נושא אחד מתוך כמה נושאים (במשימה בודדת, או בפרויקט מלא)
• תנו לתלמידים מגוון משימות המאפשרות להם התבטאות בדרכים שונות: כתיבה, הצגה, יצירה, הפקה וכו'.
• תנו משימות קבוצתיות
• החליפו תפקידים – אפשרו לתלמיד/צוות להעביר נושא 5-10 דקות בכל שיעור
• נהלו דיון כיתתי, תוך שיתוף כל התלמידים בדיון
• אפשרו משוב הדדי, לפי כללי מתן משוב יעיל.

אני מצרפת את המצגת להורדה (820kb).

21st ספט2013

אירוע האקתון פיתוח משחקים

by יעל חקשוריאן

חברת Google ועמותת GameIS מקיימות מרתון פיתוח משחקי מחשב ייחודי – פיתוח משחקים על פלטפורמת Google+ Hangout הפעם כולל האירוע גם מפתחים צעירים (כיתות ז'-יב').

איפה ומתי יתקיים האירוע?

האירוע יתקיים בתאריכים 4-5/10/2013 (סופ"ש) במתחם הקמפוס של Google, במשרדי החברה בתל-אביב (יגאל אלון 98 – מגדל אלקטרה)

מה זה Google+ Hangout?

Google+ Hangout היא מערכת לשיחות וידאו הכוללת יכולות מיוחדות כגון זיהוי תמונה והפעלת פקדים באופן שמאפשר פיתוח משחקים לשחקן יחיד או למספר שותפים במהלך שיחת ועידה בווידאו.

 

מי יכול להשתתף באירוע?

מפתחי משחקים וכל מי שהוא בעל רקע בתכנות, עיצוב גרפי או עיצוב משחקים.

אם אתם תלמידים בחטיבה/תיכון בעלי רקע או ידע בתכנות (לאו דווקא משחקים), או בעיצוב גרפי – תוכלו גם אתם תירשמו לאירוע.

פרטים נוספים בעמוד הפייסבוק של האירוע.

googleHackatonעיצוב: שירה קזולה נוי

21st ספט2013

כנס משחקים וחינוך – 23/9/2013

by יעל חקשוריאן

ביום שני הקרוב, יתקיים כנס משחקים בחינוך, במסגרתו אדבר על הערך המוסף של פיתוח משחקים בכיתה.

בכנס שני מושבים בהם ננסה לענות על השאלות:
איך מגבירים מעורבות של תלמידים בחומר?
איך מתחרים באינספור מקורות המתחרים עם המורה על תשומת הלב של התלמידים?
איך אפשר להפוך למידה והוראה לחוויות מהנות?
ארגון הכנס ע"י העמותה למשחקי תפקידים בישראל ועמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל .

הכנס יתקיים ביום שני, 23.09.2013, במרכז חמד"ע בתל אביב (רחוב הפרדס 7)

פרטים נוספים ותוכנייה בעמוד הפייסבוק של האירוע

gamesandEdu

עיצוב: סתיו גולדשטיין

17th אפר2012

שימוש במשחקי מחשב בתכנית הלימודים

by יעל חקשוריאן

סקר חינוך דיגיטלי* שבדק בין היתר את עמדת התלמידים לגבי משחקי מחשב ושילובם בתכנית הלימודים מצא שרוב התלמידים היו רוצים לשלב משחקי מחשב כחלק מהפעילות הלימודית.

למעלה ממחצית התלמידים הגדירו את בית הספר במתכונתו הנוכחית כלא רלוונטי.

ההגדרה של התלמידים כי ביה"ס אינו רלוונטי, נובעת כמובן מעוד פערים טכנולוגים הקיימים בין הסביבה בה אנו חיים לסביבה בה מתקיימת פעילות חינוכית כמו: קריאה/חיפוש מידע, צפייה ויצירה של סרטונים, ניהול קשרים חברתיים ועוד, אולם אני אתמקד במשחקי מחשב.

אם אתם  חושבים לעצמכם עכשיו, ברור שתלמידים ירצו לשלב משחקי מחשב בתכנית הלימודים. שאלו את עצמכם למה? ואיך שילוב משחקי מחשב יכול לתרום לפעילות הלימודית?

לפני שאפרט את דעתי  על השאלות האלו, אצטט תחילה עוד כמה ממצאים מהסקר. (הסקר בוצע בינואר 2010 באמצעות מכון טלסקר בקרב מדגם ארצי ומיצג של 300 תלמידים הלומדים בכיתות יא-יב)

שימוש במשחקי מחשב כחלק מהפעילות הלימודית

רוב התלמידים ציינו יתרונות רבים בשימוש במשחקי וידאו או במשחקי רשת כחלק קבוע מהפעילות הלימודית הרגילה בכיתה ובבית:

81% סבורים כי בדרך זו הם ייהנו יותר מהלמידה.
80% סבורים שבדרך זו יהיה מעניין יותר לתרגל בעיות.
73% חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר להבין רעיונות מורכבים.
70% מאמינים כי בדרך זו הם יוכלו לקבל משוב מיידי על התקדמותם בלימודים ועל תוצאות המאמץ שהם משקיעים בפתרון בעיות.
70% חושבים שבדרך זו הם יוכלו להיות מעורבים יותר בנושא הנלמד.
67% מאמינים שבדרך זו הם ילמדו יותר על הנושא הנלמד.
66% חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר לקשר בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.
59% מהתלמידים הציעו סימולציות ומשחקים לימודיים ברשת כדי לתרום לסביבת הלמידה.

האם אנחנו לא רוצים שהתלמידים ייהנו יותר בזמן שהם לומדים? האם אנחנו לא רוצים שהם יהיו מעורבים יותר בנושא שנלמד? שיהיה להם קל יותר?

אך כך, למה לא משלבים משחקי מחשב בתכנית הלימודים?

ככל שהאמצעים לצריכת מדיה הולכים ומתרבים, והופכים לנגישים יותר, זמינים וניידים יותר, כך עולה משך הזמן שאנחנו כחברה וילדים בפרט משקיעים בתכני המדיה השונים ובמשחקי מחשב במיוחד.
אנחנו יוצרים יותר תכנים שהם משחקים לאמצעי המדיה השונים (סמרטפונים, טאבלטים, מחשבים אישיים/ניידים וקונסולות משחקים), צורכים יותר משחקים ומשקיעים יותר במשחקים. (האמריקאים מוציאים $ 25.3B מדי שנה על משחקי וידאו!)

כמה זמן ילדים משקיעים במשחקי מחשב?

לפי סקר של קרן קייזר בארה"ב שהתפרסם ב-20 בינואר 2010 ושנערך בקרב ילדים בגילאים 8-18 נמצא שילדים משקיעים כשעה ו-13 דקות ביום על משחקי מחשב. (שזה 24 דקות יותר ממה שנמצא בסקר קודם שנערך ב-2004)

Total media exposure

מדי פעם מתפרסמים מחקרים המעידים על כך שמשחקי מחשב משפרים מיומנויות. אחד מהם – משחקי פעולה משפרים קבלת החלטות עליו כתבתי בעבר.

אם כך, למה ברוב בתי הספר לא נעשה שימוש במשחקי מחשב כחלק מתכנית הלימודים?  למה אנחנו לא מדברים אל הילדים בשפתם? למה אנחנו לא משתמשים באותה טכנולוגיה שהם ואנחנו משתמשים בה בחיי היומיום גם בתכנית הלימודים?

נכון, כדי לשלב משחקי מחשב בסביבה הלימודית צריך אמצעים טכנולוגים, צריך הבנה והכרה של הטכנולוגיה ושל תחום משחקי מחשב, צריך לשנות את צורת הלמידה הישנה וזה מצריך גם שינוי של תכנית הלימודים עצמה.

לא פשוט אבל, אם כל זה לא יקרה בהקדם, הפער בין הסביבה הביתית לסביבה הלימודית רק ילך ויגדל ויתרום למצב בו בית הספר לא רלוונטי.

 

איך לשלב משחקי מחשב בחינוך?

איך בכל זאת אפשר לשלב משחקי מחשב בחינוך? אחת הדרכים עליה כתבתי היא התמשחקות. כלומר, שילוב אלמנטים וחוקים של משחקי מחשב בתכנית הלימודים.

דרך נוספת היא ללמד את הנושא של פיתוח משחקים בתכנית הלימודים, תוך התנסות בפיתוח משחק והכרת השלבים ביצירה ופרסום של משחק מחשב.

בחטיבת ביניים ע"ש מ. דורות בראשון לציון, לומדים פיתוח משחקי מחשב כחלק מתכנית הלימודים. התכנית מקיפה את כל מה שקשור בפיתוח משחק מחשב, החל מהעלאת הרעיון למשחק, איך להעביר את הרעיון למסמך אפיון, איך לבנות את המשחק מבחינה רעיונית ותכנית, למשל כמה שלבים יהיו, באיזה סדר יופיעו האלמנטים השונים, מה גורם לפסילה, או איבוד חיים, איך משפיע אוביקט אחד על אחר וכו'.

במהלך השנה אנחנו מיישמים את כל מה שלמדנו באמצעות תוכנת Game Maker כאשר בסוף השנה כולם מציגים פרויקט גמר שפותח באמצעות התוכנה.

אני מאמינה, שבכך אנחנו משיגים את הנושאים עליהם דיברו התלמידים בסקר: הנאה מהלמידה, עניין בתרגול, הבנת נושאים מורכבים ומעורבות בנושא הנלמד, אך לא פחות מכך – קישור בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.

 

שחר עוז, סוקר בבלוג שלו ברוח לומדת – עיצוב הדרכה אינטראקטיבית כלים ומשחקים להעשרת הסביבה הלימודית – מומלץ ביותר לכל מי שרוצה ליצור סביבה המשלבת משחקים בלמידה.

 

*סקר חינוך דיגיטלי  – מחקר משותף למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת – המרכז הבינתחומי הרצליה, התפרסם בפברואר 2010.

אהבתם את הפוסט? עשו לייק

11th מרץ2012

משחקים בחינוך – מי רוצה להיות מיליונר?

by יעל חקשוריאן

מחפשים דרך מעניינת ויצירתית לחזור עם התלמידים על החומר? ניסיתם משחק? אם לא אז הפוסט הזה בשבילכם.

את המשחק מי רוצה להיות מליונר כולם מכירים, נכון? את המבנה של מבחן אמריקאי גם כולם מכירים. אז למה לא לחבר בין השניים? במקום שאלות במבחן – שאלות במשחק מי רוצה להיות מליונר.

איך יוצרים משחק מי רוצה להיות מליונר?

יש תבניות/מצגות מוכנות למשחק, אבל אני יצרתי אותו ב- Game Maker.
כמובן אפשר לעשות את המשחק גם עבור נושאים או קהל אחר, בעבר השתמשתי במשחק זה עבור מצגת למנהלים. כך במקום להציג להם בשקפים את כל המידע מוכן, הצגתי להם אותו כמשחק ובדקתי איתם מה הם יודעים על הנושא שהוצג.

שאלות ותשובות

הכינו שאלות בנושא המוצג, ו- 4 תשובות אפשריות לכל שאלה. אין לכם 4 תשובות? לא נורא, תמיד אפשר להשתמש בתשובות: אף תשובה לא נכונה, כל התשובות נכונות, או תשובות ב ו-ג נכונות…

כל השאלות במשחק הזה מבוססות על החומר שנלמד במסגרת שעורי משחקולוגיה – עיצוב ופיתוח משחקי מחשב בחט"ב דורות בראשל"צ.

שאלה לדוגמה:

מי רוצה להיות מיליונר - שאלה לדוגמא

חוקי המשחק

לא תמיד אפשר לשחק לפי חוקי המשחק כמו בטלוויזיה, במיוחד אם אין לכם אפשרות לבדוק את הקהל, או להתקשר עם חבר טלפוני. אבל כמעט תמיד אפשר להכין מראש 2 תשובות עבור 50:50. שימו לב, שאתם מוודאים שתמיד תישאר בין ה-2 אחת מהתשובות הנכונות…
תוכלו לקבוע כללים אחרים לגמרי, אני שיניתי את כללי המשחק כדי להתאים אותם למגבלות של שיעור בכיתה והרי הם בקצרה:

קבוצות המשחק: אדומים נגד כחולים, כל קבוצה תבחר: נציג + מתווך.
הנציג יושב כאשר גבו מופנה לכיוון הקבוצה

הגרלת קבוצה מתחילה תתבצע ע"י הטלת קובייה וירטואלית. הקבוצה שהגרילה מספר גבוה יותר – תתחיל ראשונה.

כל נציג בתורו מקבל שאלה וצריך לענות עליה תוך דקה אחת. אם תוך דקה אחת הנציג לא ענה על השאלה, השאלה עוברת לנציג הקבוצה השנייה.

המתווך בלבד מעביר מידע בין הקבוצה לנציג. למתווך מותר לומר לנציג רק אחת מ-4 אותיות (א, ב, ג, ד) המייצגות את התשובה הנכונה לדעתם.

הקבוצה יכולה להיעזר בכל חומר. לנציג אסור להשתמש בשום חומר למעט מספר התשובה שהועברה ע"י המתווך

הקבוצה שבסוף המשחק צברה הכי הרבה נקודות היא הקבוצה המנצחת.

מרגע הצגת השאלה הקבוצה מקבלת דקה אחת להשיב על השאלה, הקבוצה תעביר את התשובה למתווך והמתווך לנציג.

אם התשובה נכונה – הקבוצה מקבלת נקודה. אם הנציג ענה תשובה שונה מהחלטת הקבוצה והתשובה שגויה הקבוצה לא תקבל נקודה ולקבוצה יש אפשרות להחליף בין הנציג למתווך (אין אפשרות להחליף בין יתר חברי הקבוצה)

עזרה 50:50 – לכל נציג יש פעם אחת אפשרות להשתמש בעזרה מסוג זה.
אם הנציג הוחלף, הנציג החדש מקבל גם הוא עזרה אחת מסוג 50:50

פסילות

כל פנייה ישירה בין הנציג לקבוצה ללא מתווך = פסילה
כל תשובה שתישמע ע"י אחד מחברי הקבוצות = פסילה לקבוצה שלו
כל העברת מידע, למעט האותיות א, ב, ג, ד בין המתווך לנציג = פסילה

קבוצה שצברה 3 פסילות – מאבדת תור בסבב השאלות (כלומר הקבוצה השנייה תקבל שתי שאלות רצופות.

משתתפים

טוב, זה תלוי כמובן בקהל היעד. במקרה שלי הכנתי את המשחק לתלמידים שלי בכיתה, ולכן חלקתי אותם ל-2 קבוצות ששיחקו אחת מול השנייה. כל פעם הוצגה שאלה לקבוצה אחרת.

 חומר עזר

אני הגדרתי שמותר להשתמש בכל חומר עזר במהלך המשחק,  באתר זה, בתכנת Game Maker ובאינטרנט. המטרה של שימוש בכל חומר עזר היא בעצם החזרה על החומר הנלמד. דבר אחד מעניין שלא חשבתי עליו, זה השימוש בצ'אט של פייסבוק. כל קבוצה ניהלה את ההתייעצות לגבי התשובה הנכונה בצ'אט וכך למעשה שמרו על הכלל של דיון שקט ואני השגתי משחק מהנה מבלי לגרום לרעש ובלאגן בכיתה.

מי ניצח?

קבוצת הכחולים. אבל מה זה משנה? העיקר שכולם נהנו ויודעים את התשובה לשאלה 8 – Left Realese מגדיר מה קורה בשחרור הלחצן השמאלי בעכבר.

המשחק להורדה

רוצים לראות את כל המשחק ב- Game Maker? הורידו אותו מכאן. (גודל הקובץ 4.85 MB)

כדי לעבור למסך השאלות לחצו בכל מקום במסך הראשון.

כדי לעבור בין השאלות לחצו על הספרות במקלדת (מאחד עד 0 לשאלות 1-10) ועל אותיות qwerty (לשאלות  11-16) , רק לפי סדר זה, לא ניתן לדלג.

כדי להשתמש בעזרה 50:50 לחצו על F12.

כדי להתחיל את המשחק מההתחלה לחצו על F11.

אהבתם את הפוסט? אל תשכחו לעשות לייק