בתאריך 3/12/2013 התקיים הכנס הראשון של Game for Change בארץ. עמותת G4C היא ארגון ללא מטרות רווח שנוסדה ע”י אסי בורק ועומדת מאחורי קידום ופיתוח משחקים דיגיטליים למטרות חינוכיות של שינוי חברתי ואזרחי. ארגון אינטרסקול ישראל הוא הנציג הרשמי של G4C בארץ.
מטרת הכנס “משחקים למען שינוי” היתה להציג את המגמות החדשות הקיימות במשחקים שמטרתן לגרום לשינויים חברתיים, אזרחיים וחינוכיים ואפילו ניסיונות לפתור סכסוכים פוליטיים באמצעות משחקים דיגיטליים.
בכנסו נכחו אנשים מתחום תעשיית המשחקים, החינוך, אנשי טכנולוגיה ויזמות.
הנה סקירה קצרה והתרשמות שלי מחלק מההרצאות בכנס, שחולק לשלושה מושבים:
מושב ראשון – משחקים דיגיטליים – עושים את השינוי
ד”ר שולי גילוץ מאוניברסיטת תל-אביב, דיברה על היתרונות של משחקים דיגיטליים לילדים. בין היתר הציגה נתונים לפיהם משחקים דיגיטליים לא רק שאינם מובילים לאלימות, אלא אף עוזרים לילדים להתמודד עם מצבי אלימות, ומכשירים אותם ליצור שיתופי פעולה עם ילדים אחרים.
גיא סקל ורותם ישראל מהמחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי בחולון הציגו משחק שפיתחו “חפש את המטמון” לסלולר – פיתוח המהווה פלטפורמה לפעילות למידה מבוססת מקום. המערכת מותאמת למערכות הפעלה אנדרואיד ו- iOS ומאפשרת יצירה של משחק חדש, ע”י הגדרת תחנות והגדרת משימות לכל תחנה.
כדי ליצור משחק חדש יש להיכנס למערכת, ולאחר רישום קצר להתחיל בבניית המשחק. אישור הרישום ידני ולוקח מספר ימים, לכן בשלב זה אני עדיין לא יכולה לספר על חוויה אמתית משימוש במערכת, אך התרשמתי מאוד מהאפשרויות שהמערכת נותנת למורה ביצירת משחק חדש.
הרצאה נוספת מעניינת במושב זה, היתה של בני פייביש, שדיבר על משחקים משמעותיים ככלי לשינוי אישי וחברתי. בני דיבר על האפשרות להשתמש במשחקים כפלטפורמה ליצירת שינוי אישי וחברתי – תוך מתן דגש על משחק כחוויית למידה משמעותית , דרך שימוש ברגשות וכן פנייה לצרכים עמוקים אנושיים כמנוע לשינוי.
מושב שני – משחקים כפלטפורמה לטיפול וחינוך של נושאים וסוגיות מורכבות
פתחה את המושב ד”ר רונית קמפף מאוניברסיטת תל-אביב שחקרה איך משחקים רציניים משפיעים על ילידים דיגיטליים (נולדו לאחר 1980 וחיים בסביבה דיגיטלית). קבוצת המחקר שלה שיחקה במשחק סימולציה ממוחשב של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכללה משתתפים יהודים וערבים ישראלים מכל קצוות הקשת הפוליטית. המחקר מצביע כל כך שבאמצעות המשחק ניתן לצמצם פערי ידע ולשנות עמדות לגבי נושאים פוליטיים.
רותם תמיר, מהאיגוד המקצועי לנוער בתנועת המחנכים “דרור ישראל” הציג משחק שפיתחו בתנועה על מנת לתת לבני נוער מידע על זכויותיהם בעבודה. רותם הציג את המשחק “שמעון לא פראייר” המספר את סיפורו המשעשע של כלב מדבר בשם שמעון, שמחפש עבודה ותוך כדי כך לומד על זכויותיו כעובד.
ההרצאה המשמעותית ביותר בעיני, במושב זה היתה של זיו קיטרו, מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. ההרצאה היתה בנושא: “השואה – מגרש המשחקים האסור?” זיו דיבר על החשיבות של פיתוח משחקים שעוסקים בנושא השואה.
עוצמת החוויה של משחק חזקה מכל מדיה אחרת. לכן, אם עושים סרטים על השואה, כותבים ספרים על השואה או חוברות קומיקס על השואה, וזאת על מנת להעביר סיפורים אישיים וחוויות מהשואה, אין סיבה לא לעשות משחקים על השואה במטרה להעביר סיפורים וחוויות, גם אם החוויות אינן חוויות מהנות בהכרח, אלא חוויות משמעותיות, אנושיות ואמתיות. זיו הציג כדוגמה את סיפורה של אנה פרנק וציין כי באמצעות משחק חקר המבוסס על חייה ניתן ללמוד על השואה בצורה הרבה יותר משמעותית מקריאת ספר על חייה.
מושב שלישי – “בואו נדבר תכלס” – מרעיון למעשה
במושב זה אתמקד בהרצאתו של דודי פלס ממכללת סמינר הקיבוצים שהציג חוויות ומסקנות בעקבות שילוב משחקים מסחריים בכיתה של סטודנטים בסמינר. לסטודנטים היתה אפשרות לבחור בין שילוב משחק מסחרי, משחק לימודי/לומדה, מחולל משחקים, שילוב מנגנוני משחק (גיימיפיקציה) או שילוב משחק שאינו ממוחשב. רוב הסטודנטים בחרו לשלב משחק מסחרי.
ומה היו המסקנות? מעבר לקשיים בשל מחסור ברקע מתאים של המורים, מחסור בזמן ומימון והתאמה לתכנית הלימודים היו גם יתרונות. היתרונות שציינו הסטודנטים הם שבאמצעות שילוב משחקים ניתן ללמוד לפתור בעיות מורכבות, ללמוד מטעויות ולפתח מיומנויות קוגניטיביות.
גם אני הרצתי במושב זה – על שילוב גיימיפיקציה בחינוך, וערכתי השוואה בין סוגי השחקנים לפי המחקר של ריצא’רד בארטל לבין סוגי תלמידים בכיתה. תיאור מפורט של ההרצאה אפשר לקרוא כאן או לצפות במצגת המקורית כאן.
הכרזה על קהילת Games for Change Israel
במושב הסיכום התקיימה שיחת skype עם אסי בורק, נשיא G4C העולמית, שציין כי בישראל אנו נמצאים בנקודת פתיחה טובה עם כנס ראשון אליו נרשמו 198 משתתפים! מר בנימין פיינשטיין, נשיא G4c Isarael הזמין את כל המשתתפים להצטרף לעמוד הפייסבוק של G4C, ולהיות חלק פעיל ותורם בקהילה. אז אם עדיין לא הצטרפתם, זאת ההזדמנות.