06th ינו2014

מבחן או פרויקט גמר?

by יעל חקשוריאן

לאחרונה דנתי בנושא הרבה, גם בעקבות פרסום התגובה של תלמידה בתיכון על מבחן בספרות, וגם בעקבות שינויים שאני עשיתי בשיטת הערכה של התלמידים שלי. אני רוצה לשתף אתכם בשינויים שעשיתי ובהבנות שלי מהתהליך.

אני מלמדת פיתוח משחקי מחשב בחט"ב (כיתות ח', מחוננים) זו השנה ה-6. בשנה הראשונה עוד עשיתי מבחן במהלך השנה, כי זה מה שחשבתי שמצפים ממני. חשבתי שאם אני רוצה לדעת מה התלמידים שלי יודעים אני צריכה לעשות מבחן. בסופו של דבר הבנתי שזה לא נכון.

תכנית משחקולוגיה – פיתוח משחקי מחשב

לפני שארחיב בנושא ההערכה אציין כי, התכנית שאני מלמדת כוללת פיתוח משחק שהוא פרויקט הסיום של התלמידים. במחצית הראשונה של השנה לומדים התלמידים לפתח משחק יריות, (הבהרה: זה לא חייב להיות יריות מכלי נשק, יכול להיות גם פיצוץ בועות סבון…) ובמחצית השנייה – פיתוח משחק פלטפורמה. לקראת סוף השנה עובדים בקבוצות על פרויקט משותף שהוא משחק מחשב מלא.

את הפרויקטים התלמידים מציגים במסגרת אירוע מיוחד שאנחנו מפיקים ומתקיים בסוף השנה.

החומר שנלמד במהלך השנה כולל בין היתר מבוא לתכנות ותכנות בסיסי, עבודה עם תוכנת Game Maker עבודה עם תוכנות גרפיות, כתיבה של מסמך עבודה וניהול פרויקט. (נלמדים נושאים נוספים, אפשר לקרוא את התכנית המלאה כאן)

אין לי ספק, ואני נוכחת לדעת בכל שנה מחדש, שמה שהתלמידים לומדים תוך כדי עשייה זה משהו שהם לא ישכחו ויתחברו אליו יותר מאשר שינון בע"פ למבחן.

התוצרים של התלמידים מעידים על מה שהם יודעים ומה שהם למדו במהלך השנה. למידה כזו בעיניי, נחשבת הרבה יותר מלמידה למבחן ושינון בע"פ משום שהיא מוכיחה מה התלמיד יודע ומסוגל ליצור ולא מה הוא זוכר.

גם התרגילים שהם מקבלים לבצע בבית אלו משימות לתרגול נושא שלמדנו ותרגלנו בכיתה. בשלב מסוים, התלמידים לומדים ללמוד לבד. אני רק מכוונת אותם. אני לא משלה את עצמי, כל החומר שאני מלמדת כבר קיים ברשת האינטרנט, בין אם אני העליתי אותו ובין אם אחרים. צריך רק לדעת לחפש וליישם. אלו הם 15 הדברים העיקריים שלומדים באמצעות פיתוח משחק מחשב.

שליפה מהזיכרון לא רלוונטית לדעתי, בסביבה עתירת ידע נגיש. שליפת המידע מתבצעת מהאינטרנט ופחות מהזיכרון. כעת הלמידה צריכה לעבור לשלב של איתור וסינון המידע, חקירת המידע ויצירת תוכן חדש.

הערכה באמצעות פרויקט סיום

הרעיון שעומד מאחורי פרויקט הסיום, הוא קודם כל חשיבה על פרויקט עצמאי, חדש, פרי יצירה של התלמיד. התלמידים לומדים לחשוב בעצמם, ליצור, להפיק, ליזום. דבר נוסף שהם לומדים זה לעבוד בצוות. כל הפרויקטים נעשים בקבוצות של שניים/שלושה שותפים. עבודת צוות מלמדת אותם, מעבר לדברים המובנים מאליהם, כמו התחשבות באחר, ויתור ועבודה משותפת, גם את העיקרון הבסיסי בפרויקט (שוב, לדעתי) שעבודת צוות יוצרת פרויקט טוב יותר מעבודה עצמאית על פרויקט. חברי הצוות משלימים זה את זה, והתלמידים מצוותים מראש באופן שיתרמו כל אחד לפרויקט באופן שונה וייחודי.

בסוף השנה כל התלמידים מציגים פרויקט שהוא משחק עובד, פרי יצירתם. הם, ההורים שלהם ואני שצופים בהם מציגים את הפרויקט שלהם, לא צריכים מבחן או ציון בתעודה כדי לדעת מה הם יודעים. אנחנו רואים אותם מציגים את מה שהם יודעים ואף מוכיחים שהם יודעים ליישם זאת בכוחות עצמם.

למידה חווייתית ויישום בפועל

למה החלטתי לכתוב את כל זה עכשיו? לאחרונה ראיתי איך כל מה שאני כותבת פה על למידה חווייתית והבנה מעמיקה בעקבות למידה פרויקטנטית מתבטא בפועל.
לקראת אירוע שהייתי שותפה בהפקתו, הוחלט לפתח משחק מחשב שיוצג במהלכו. אני, שראיתי את התלמידים שלי יוצרים ומפתחים משחקים, הצעתי כי את המשחק לאירוע יפתחו בוגרים של התכנית. ואכן פניתי ל-5 בוגרים של התכנית (היום בכיתה י"ב) והצעתי להם לפתח את המשחק. הם ענו בחיוב, וקיבלו את כל ההנחיות שלי לפרויקט, כולל הדרישה להכין מסמך אפיון מפורט למשחק לפני התחלת העבודה על פיתוח בפועל.

3 שנים לאחר שסיימו ללמוד בתכנית, הם התחילו לעבוד על פרויקט חדש וסיימו אותו בהצלחה ובזמן. היו להם כחודשיים בלבד לעבוד על הפרויקט, וזאת בנוסף להיותם תלמידי כיתה י"ב. והכי חשוב – לא הייתי צריכה ללמד אותם שוב הכל מההתחלה. הם ידעו בדיוק מה ואיך לעשות כדי לפתח משחק, כולל כל השלבים של תכנון, פיתוח ובדיקות.

לא עשיתי להם מבחן לבדוק מה הם יודעים. לא לפני שלוש שנים ולא לפני שהצעתי להם את הפרויקט. אני יודעת מה הם יודעים. הם נענו בשמחה ואני בטוחה שהייתה להם חוויה מהנה. הם הצליחו במבחן המעשי!

להורדת המשחק וקריאה של סיקור הפרויקט.

טקס משחק השנה 2013 של GameIS – האירוע בו הוצג המשחק כאשר תזמורת נגנה את מוזיקת הרקע בזמן אמת לפי ההתרחשויות במשחק עצמו:

צילום: GameX.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *